80% אינם יודעים / ריבית בנק ישראל

80%” אינם יודעים מה היא ריבית בנק ישראל".  כך צעקה הכותרת ב- YNET –

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4568826,00.html

לא מזמן נתקלתי בכותרת הזאת. הכותרת הזאת הזכירה לי את הבלוג שלי. ניסיתי לגעת בצד הכלכלי של החיים ובסוף הבלוג קיבל זווית מעט פוליטית. פעם אחרונה שכתבתי היתה לפני הבחירות. תוצאות הבחירות היו מפתיעות, ולאחריהן גם הרכב הממשלה. יאיר לפיד לקח את תפקיד האוצר בלי רקע כלכלי וגרם להרמת גבה בקרב רבים. לא ניכנס לכל מה שקרה מאז, אבל הכותרת למעלה, כשהופיעה באינטרנט, הביאה אותי להרהר במחשבה האם יש קשר בין הבנה בכלכלה לבין המצב הכלכלי. האם כאשר יותר אנשים יבינו בכלכלה המצב בהכרח יהיה יותר טוב?

 רוב האנשים אינם מבינים מושגים בסיסיים בכלכלה למרות שזה נוגע אליהם באופן ישיר בפעילות היומיומית. המושגים עצמם זמינים ונגישים היום בחיפוש די פשוט באינטרנט. אך גם לאחר קריאה מדוקדקת, סביר להניח שמי שקורא אותם יישאר תועה באפילה. לכן הרגשתי צורך לפשט את ההסברים ולחברם אל החיים האמיתיים שלנו. אני אנסה בכמה פוסטים לגעת במונחים בכלכלה דרך נקודות עכשוויות בחיינו.

אחד הנושאים החשובים הוא ריבית בנק ישראל.

מחיר הכסף. ריבית בנק ישראל היא הריבית בה הבנקים המסחריים מלווים כסף מבנק ישראל, ולאחר מכן הבנקים מלווים לנו את הכסף בריבית גבוהה יותר. בנק ישראל מגיע להחלטה פעם בחודש לגבי גובה הריבית. הוא מעלה או מוריד את הריבית בהתאם למצב המשק. ההחלטה מלווה בהסברים מפורטים המנסים לחזות את מצב המשק חודשים קדימה.

הריבית, משמשת כאמצעי בידי בנק ישראל להשגת מטרותיו.

מטרות הבנק

1. שמירה על יציבות מחירים

היעד הראשון והמרכזי של בנק ישראל הוא שמירה על יציבות המחירים בטווח מחירים עולה של 1%-3% בשנה. כן זה נשמע מוזר, למה שמישהו ירצה שהמחירים יעלו כל הזמן. הגישה הרווחת בקרב הכלכלנים אומרת  שכלכלה בריאה צריכה אינפלציה מתונה (מחירים עולים בקצב נמוך). לפעמים ההיגיון בכך לא כל כך ברור ולכן ארחיב כשאגיע לנושא האינפלציה.

לעת עתה נדע שלריבית  בנק ישראל יש תפקיד מרסן על רמות המחירים במשק. כשהריבית עולה, בדרך המחירים אמורים לרדת. ולהיפך כשהיא יורדת.

2. תמיכה בצמיחה

תפקידו השני של הבנק הוא לעזור בעידוד הצמיחה במשק. בנק ישראל עושה זאת ע"י הפחתת ריבית.     ההסבר לכך הוא שמחיר הכסף בו הבנקים המסחריים מלווים ממנו נעשה זול יותר, וכך אנחנו משלמים פחות על ההלוואות שלנו לבנקים, ובעצם הורדת הריבית מביאה לכך שיותר משתלם לבצע השקעות ע"י לקיחת הלוואת בריבית נמוכה. לפעמים, תוצר לוואי של הורדת ריבית הוא מעבר של כספים מהשקעות בטוחות (פקדונות בבנקים ואג"ח בהן הריבית יורדת) להשקעות בסיכון גבוה יותר (מניות, נדל"ן).

3. לשמור על יציבות המערכת הפיננסית

אחד התפקידים הפחות מסעירים של בנק ישראל הוא בעצם להיות השוטר של המערכת הפיננסית. הוא צריך להתריע בפני משברים העומדים בפני המערכת הבנקאית ולדרוש מהבנקים להיערך בהתאם. הוא מנסה לדאוג שלא יהיו זעזועים על מנת שלא ייוצר משבר אמון בין המערכת הבנקאית והציבור. אם התחושה שלכם שהוא לא מבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, כנראה שאתם צודקים.

לבנק ישראל עוד מספר תפקידים כמו אחזקת יתרות המט"ח של המדינה וניהולן, להיות בנקאי הממשלה, ולדאוג לכל מערכת המזומנים במשק כולל הנפקת מטבע.

ונעבור לפרקטיקה:

בשנים האחרונות, לאחר משבר המשכנתאות הגדול בארה"ב בשנת 2008, הריביות ירדו ונשארו בשפל בחלקים נרחבים בעולם ובארץ. הסיבה לכך היא עידוד הצמיחה שהיא אחת המטרות המרכזיות של בנק מרכזי (מטרה 2). מאז המשבר ב-2008 הכלכלות לא חזרו לצמוח בקצב שקדם למשבר. הסיבות לכך רבות. אבטלה גבוהה, ממשלות בחובות, מעבר לטכנולוגיה חדשה. כל עוד הצמיחה תישאר נמוכה בחלקים מרכזיים בעולם, כנראה שהריבית תישאר נמוכה ותנסה לעודד השקעות כפי שהבנו קודם.

הריבית עצמה כמו שבוודאי הבחנתם בשנים האחרונות גורמת למחירי הנדל"ן לעלות, גורמת לבורסות לעלות, ובעצם מעודדת כל השקעה שבה אפשר להשיג יותר מהריבית בבנק. איך אמור להיגמר המעגל הזה? האם מתפתחת בועה נוספת ומתי היא תתפוצץ אם בכלל? תלוי את מי שואלים. כרגע הבנקים המרכזיים בכל העולם מחכים שהצמיחה תתגבר.

בתיאוריה, ריבית נמוכה גורמת לצמיחה יותר חזקה שמביאה בעקבותיה ירידה במובטלים, הוצאת כסף רב יותר על מוצרי צריכה, ולעלייה במחירם. הריבית יכולה להתחיל לעלות במהלך הצמיחה במשק מבלי לעשות נזק. כל זה נכון בתיאוריה.

במציאות, בשנים האחרונות הריבית הולכת ונעשית יותר נמוכה והצמיחה לא משתפרת מכל מיני סיבות שהוזכרו קודם. כאשר תעלה הריבית תהיה תנועה הפוכה של הכספים חזרה למכשירי השקעה בטוחים יותר (פיקדונות בנק, אג"ח מדינה) שיתנו ריבית גבוהה יותר ממה שניתן לקבל היום, והאפיקים המסוכנים כמו המניות והנדל"ן כנראה יפגעו בצורה חריפה. כמו כן ריבית נמוכה לאורך זמן מאלצת את מנהלי ההשקעות לחפש כל הזמן אלטרנטיבות השקעה אחרות בהן אפשר לייצר תשואה למשקיעים. ככל שהזמן חולף וסביבת הריבית נשארת נמוכה זה נעשה יותר ויותר קשה. מכאן גם נגזר שריביות נמוכות יגרמו לתשואות נמוכות באפיק הפנסיוני בשנים באות. המשמעות היא שכל אחד מאיתנו ייהנה מפנסיה קטנה יותר בעתיד.

לסיכום:

ריבית נמוכה היא אחד הכלים בידי בנק ישראל לעודד צמיחה. עם זאת כאשר השימוש בריבית לא מתבצע בזהירות רבה ובתבונה, עלולה להיווצר בועה (ניפוח מחירים) בנכסים מסוימים. כמו כן, אם לא מתבצעים צעדים נוספים במקביל לעידוד צמיחה, הדבר יכול לגרום לעיתים למלכודת נזילות. משמע, יש אפשרות להלוות כסף במחיר נמוך אך אף אחד לא מוכן להלוות ולהשקיע. בפועל, המשק נמצא בריבית נמוכה אך ללא צמיחה. כיצד זה קורה? זה כבר קשור לא רק לכלכלה ואנסה לענות על זה בפוסטים הבאים.